עבודה שבלב זו תפילה - ספר א'
פתיחה

תוכן השערים       פתיחה       הזמנת ספר       עמוד ראשי

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלו כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל (דברים לב ד)


סידור התפילה - האנציקלופדיה למדעי האמונה

סידור התפילה - הספר הפופולרי ביותר בעם ישראל

סידור התפילה הוא הספר הפופולרי ביותר בעם ישראל, בכל העדות ובכל הזמנים. התנ"ך הוא ספר הספרים, רב המכר של כל הזמנים, אך הוא עומד רוב הזמן בארון הספרים, בעוד סידור התפילה הוא הספר היהודי השמיש ביותר והמוכּר ביותר בעם ישראל. כל יהודי דתי באשר הוא, תלמיד חכם ועם הארץ, עשיר כעני, פותח את הסידור לפחות שלוש פעמים ביום, בנוסף על ברכות ותפילות המזדמנות לפניו. אפילו בעת החדשה, בה עבר העם היהודי תהליך חילון מואץ ורובו הגדול פסק להתפלל, תפילה ובית הכנסת הם עדיין המאפיינים המרכזיים של הזהות היהודית, ולכן נמצא הסידור שמיש יותר מספרי יסוד יהודיים אחרים.
ספר זה הוא אוסף שיעורים שניתנו במסגרת תפילת שחרית של שבת במשך כשש שנים. כאשר הוקם בית הכנסת בשֹהם לפני שש שנים וארונות הספרים עמדו ריקים, היה הסידור הספר הזמין היחיד בבית הכנסת, ולכן נבחר לעמוד במרכז סדרת שיעורים בנושא תפילת שחרית של ימי החול. בחירת הסידור כנושא השיעור בבית כנסת שספרייתו עדיין ריקה מדגימה את הזמינות והשימושיות שיש לסידור בקרב קהילות ישראל.

מדוע אין בסידור פירושים?

בניגוד לפופולריות הרבה של הסידור, פרשנות על הסידור יש מעט. הפירוש הידוע והמפורסם ביותר הוא 'אבודרהם השלם' של רבנו דוד בר' יוסף, שחובר בספרד לפני כחמש מאות וחמישים שנה. בכל מאות השנים שחלפו מאז הוצאת 'אבודרהם' לאור, וכמובן שבכל השנים שקדמו לספר זה, קשה להצביע על ספר מקיף אחר שחובר על התפילה.1בעת החדשה חוברו מספר פירושי תפילה, כגון 'עולם התפילות' של הרב מונק, 'עולת ראי"ה' של הרב קוק, 'פירוש רש"ר הירש' לסידור ועוד. על אף הפריחה היחסית בעת החדשה, עדיין ישנם רק כעשרים ספרי פירושים כוללים לתפילה, וזאת לאחר כאלפיים שנים של נוסח קבוע בתפילה היהודית. אלפי ספרי פרשנות ודרשנות שנכתבו על התורה, המשנה והתלמודים מדגישים את החסך הגדול של ספרי פרשנות על תפילה.
מהו ההסבר לפער הזה? רובם המוחלט של המתפללים רואה בתפילה נוסח קבוע, האמור לבטא את הרצון הכללי והחובה הציבורית לשפוך שיח לפני בורא עולם. התפילה בכל עם ובכל לשון מבוססת על הקשר הנפשי העמוק שבין אדם לאלוקיו. זהו קשר מגוון ביותר, המבוסס על כל תכונות-נפש ורגשות (לעתים סותרים) השוכנים בנפש האדם. כל בן אנוש שמכיר את טעמם של אושר ועצב, אהבה ובדידות, הצלחה וכישלון ושאר תחושות ראשוניות בחייו של אדם, עשוי לפנות לאלוקים בתפילה מתוך שמחתו או יגונו. תפילתו של המאושר והאוהב שונה בתכלית מתפילתו של המדוכא הבודד, אפילו תהא בפיהם אותה תפילה עצמה.
בניגוד ללימוד בכלל וללימוד תורה בפרט, התפילה איננה תהליך אינטלקטואלי של הבנה ושינון, 2 אלא ביטוי לסערות הנפש הפרטיות ביותר, המופנות אל בורא העולם. בעיני המתפלל המצוי, אין חשיבות רבה לתוכן המלים בתפילה ולמשמעותן, כל עוד הן משמשות ביטוי לרגשותיו ולמאוויי נפשו האישיים והציבוריים-לאומיים. לכן אך מעטים מתעמקים בשאלת תוכנה של 'שמע ישראל', ומסתפקים בכך שהיא מבטאת השתייכות לעם ישראל ואמונה תמימה בבורא. כך בבקשות ובמשאלות וכך בתפילות השבח וההודייה. מתפללים מעטים בלבד מבינים את תפילת 'כל נדרי' הנאמרת בארמית, אבל מאחר והתפילה יוצאת מעומק הנשמה - תחושת הלב ורוממות הרוח הן החשובות למתפללים, ולא הבנת המלים עצמן. כל זה אינו אומר שהקרבה הנפשית הזו לתפילה היא נחלתם של עדיני נפש וטהורי רוח בלבד, אלא זוהי גם תחושת כל המתפללים כמצוות אנשים מלומדה. גם מי שמתפלל רק מתוך חובה או הרגל לעמוד לפני הקב"ה יום יום, ערב בוקר וצהרים, אינו מחשיב את תוכנן של התפילות, אלא את עצם העמידה אל מול הבורא.
על רקע הקשר הרגשי והסיפוק הרגשי הזה, מעטים ספרי העיון וספרי המחקר על סידור התפילה.

1 אמנם בתקופה ארוכה זו הודפסו סידורים רבים, החל מסידור 'הרב עמרם גאון' שנכתב לפני כאלף ומאה שנים, אבל ספרי עיון תפילה ופרשנות לתפילה כמעט ולא נכתבו.
2 ההלכה אינה דורשת הבנת הנאמר בתפילה למעט בשני קטעי תפילה בודדים: 'ברכת אבות' בתפילת 'שמונה עשרה' והפסוק 'שמע ישראל' הנאמר בתחילת 'קריאת שמע'.

מטרת הספר

על רקע מיעוט ספרי הפרשנות לתפילה מצד אחד, ועל רקע טבעה של התפילה, שרחשי הלב אליה אינם זקוקים לפרשנות מצד שני - נכתב ספר זה. הסידור הוא אוצר בלום של תכנים אמוניים היוצאים ממעמקי נפשו של המתפלל ומבוססים על הרצון היסודי לפנות לבורא העולם בשיח, בבקשה ובאהבה. הסידור הוא מעין מילון ססגוני של רגשות, המנוסח כך שאינו זקוק לפרשנות בעת התפילה עצמה. מאידך, לאחר התפילה ואף לפניה, האוצר הבלום של התכנים הרעיונות והרגשות שבסידור מבקש להתפרש.
הסידור הוא מעין אנציקלופדיה של היהודי המאמין. אנציקלופדיה שמפרטת את מכלול הערכים של עולם האמונה היהודי, על תמימותו ועל סתירותיו, על אהבותיו וקשייו, ועל תכניו המורכבים והפשוטים.
סידור התפילה היהודי הוא אוסף הרעיונות והתכנים היהודיים המרוכז והמסודר ביותר שנכתב אי פעם, ומכאן שמו, 'סידור'. אלפי שנות יצירה של פרשנות, פילוסופיה ואמונה בעם ישראל, ועדיין לא יצא אוסף מרוכז ומסודר יותר. נקודת המוצא של הסידור היא, כאמור, עמידת המתפלל מול בוראו, על משמעותו המורכבת ורבת הפנים של מעמד זה. כל השאלות היסודיות שנחקרו ונדונו בכל אלפי שנות התרבות האנושית, החל מתכלית הבריאה, דרך הבחירה בעם ישראל, וכלה בשאלת צדיק ורע לו ואמות המידה המוסריות של אלוקים ואדם - כולן נבחנות ונדונות בהרחבה בסידור. בניגוד לחקירה פילוסופית, שתחילתה בהטלת ספק והיא מחפשת הצדקה שכלתנית להכרה ולאמונה - הסידור הוא יישום ופירוט כל הרעיונות והתכנים הנגזרים מעולמו הרוחני וההכרתי של היהודי המאמין. נקודת המוצא של הסידור היא אמונה, ולא ספקנות. האמונה, העטופה באהבה גדולה לבורא עולם ולברואיו, הניבה את האוצר הבלום - סידור התפילה.
הסידור, במתכונתו המצויה בידינו, קיים זה למעלה מאלף שנים, 3 ואוצרותיו כמעט ולא נחשפו לעין הציבור. אי אפשר להקיף בספר אחד את כל הרעיונות הצפונים בו, ולכן ספר זה יתמקד בחלקים הפותחים את תפילת שחרית - מברכות השחר עד ברכות הפתיחה והסיום של תפילת 'שמונה עשרה'. כדי לפתוח צוהר לצפונותיו, צוהר שאינו אלא פתח צר לעולם האינסופי שבין אלוקים לאדם.
3 סידור הרב עמרם גאון, שנכתב בסוף המאה התשיעית למניין הכללי, הוא הסידור הראשון המוכר לנו. אמנם תפילות נהגו כבר בתקופת בית שני (אנשי כנסת הגדולה תיקנו את תפילת 'שמונה עשרה') - אבל נוסח הסידור הראשון נכתב לפני כאלף ומאה שנים.

דרכי הניתוח של 'עבודה שבלב זו תפילה'

'עבודה שבלב' עוסק כולו בעיון תפילה. עצם המושג 'עיון תפילה' זכה למספר פרשנויות בספרות ההלכתית, אבל מובנו בספר זה הוא אחד: הבנת התפילה.
עקרונות אחדים של ניתוח ופרשנות מפלשים את 'עבודה שבלב', עקרונות שעניינם צורה ותוכן. הראשונים נועדו לאפשר קריאה קלה ונוחה של הנאמר בתפילה, והאחרונים מנתחים את התפילות כדי להבין אותן. עקרונות אלה, המפורטים להלן, מיושמים, בדרך כלל, בכל פרקי הספר, ומאפשרים לקורא להבחין בין עיקר לטפל.

מבנה הספר

אחת מנקודות המוצא הפרשניות ב'עבודה שבלב' מייחסת נושאים מסוימים לחלקי תפילה שונים המורכבים ממקבץ תפילות וברכות, כשכל נושא מופיע בכל התפילות המרכיבות את אותה תפילה. כך, למשל, נבחנות כל התפילות המרכיבות את 'קריאת שמע' תחת מגוון המשמעויות של קבלת עול מלכות שמים, שהיא הנושא המרכזי של 'קריאת שמע' כולה, וכל הברכות הפותחות ומסיימות את תפילת 'עמידה' נבחנות במסגרת עיסוקן בהתגלות האלוקית בעולם, וכיו"ב.
מכאן שהספר מחולק לשערי תפילות. בכל שער תפילה עומד רעיון מרכזי, שהוא תוכן כל התפילות המרכיבות את השער (למשל 'קריאת שמע'). בפתח כל שער מוצג הרעיון המרכזי לשער כולו, ושאר הפרקים בשער מפרשים את תוכן התפילות המרכיבות את השער ואת קשרן זו לזו ולרעיון המרכזי.
שיטה זו, של קשירת תפילות תחת נושאים משותפים, מהווה אתגר פרשני. זו שיטה שמנוגדת לתפישה השלטת בעולם האקדמי, המסבירה את גיבושן של תפילות ושאר כתבי הקודש כמקבץ מקרי חסר עריכה מכוונת. המחקר האקדמי נוגע בעיקר בשאלת מועד גיבושן של התפילות, תוך התעלמות מתוכנן.
בזמן לימוד התפילות השונות בבית הכנסת, קודם לעיון תפילה בשערים השונים, נבחנה כל תפילה באופן עצמאי, ורק בסיום נחשף הקשר בין חלקי התפילה השונים ובינם לבין הנושא המרכזי של השער כולו. המבחן לעקביות של קשר כזה הוא פשוט: מידת ההתאמה של מרכיבי התפילה לרעיון המרכזי. במידה ונמצא קשר מאולץ, הרי שלא ניתן היה להוכיח יתרון של קשר תוכני על-פני קיבוץ מקרי. אבל המחקר הפרשני, כפי שנעשה בספר זה, חוזר ומצביע על קשרים בתכני התפילות של כל שער, כך שתפישת הסידור כקובץ תפילות מקרי היא דעה קדומה לכל היותר.


אין תפילה יוצאת מידי פשוטה

'עבודה שבלב' מבוסס בראש ובראשונה על חקירה ועיון. כל פרק מנסה להצביע על רעיון מרכזי, העומד ביסוד התפילה שהיא נושא הפרק, בין אם מקורה בתנ"ך, כמזמור מ'תהילים' או פרק מהחומש, ובין אם זו תפילה שנוסחה על ידי חז"ל או חכמים מאוחרים.
'עבודה שבלב' מניח מראש שהתשובות מצויות כבר בתוכן התפילה, ולא נדרשת פרשנות מפולפלת. ההנחה המקובלת כי 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' 1 ביחס ללימוד מקרא ותנ"ך נכונה גם לעיון תפילה. כלומר, הפרשן והלומד חייבים להבין את התפילה כפשוטה, מתוך נוסח הטקסט, ולהתרחק מדרשנות שמתפלפלת מעבר לנאמר.
וגם כאשר נדמה שלא ניתן להבין את הנאמר בפסוק מסוים כפשוטו, ומתחייבת פרשנות דרשנית, עדיין זו תתבסס על תוכן התפילה של הפרק כמכלול, וממנה תשליך לאותו פסוק לא מובן. זוהי שיטה פחות נפוצה בקרב הפרשנים. בדרך כלל מנתחים הפרשנים (כרש"י, רשב"ם, אבן עזרא ואחרים) כל פסוק כשלעצמו, ומתעלמים ממשמעות המכלול, ואילו ספר זה נוקט בשיטה של פרשני המכלול, כאברבנאל והמלבי"ם. באמצעות פרשנות מסוג זה ניתן לעמוד על הרעיון המרכזי הנאמר בתפילה, ולהתרכז ביער כולו ולא רק בעצים המרכיבים אותו.
1 עיין למשל מסכת שבת דף סג עמוד א.

חז"ל כפרשנים

כידוע, חז"ל תיקנו וסידרו את התפילות, ועסקו בפרשנות המקורות הקדומים הן מצד ההלכה והן מצד הפילוסופיה. מאגר המחשבה היהודית מצוי בעיקר בספרות המדרשית של חז"ל, המבוססת על מאות ואלפי מאמרים ודרשות של תנאים ואמוראים. 'עבודה שבלב' מניח מראש שחז"ל הם הפרשנים הטובים ביותר והטבעיים ביותר לתפילות השונות. פרשנות חז"ל לא תמיד מכוונת לתפילה מסוימת, אבל תמיד תימָצֵא בים הגדול של מדרשי חז"ל התייחסות (ישירה או עקיפה) לנושא הנדון. אי לכך, כמעט בכל פרק ב'עבודה שבלב' מופיע מדרש או מאמר חז"ל. כל מאמר כזה מצוטט בספר כלשונו (ואפילו בארמית), על מנת שהקורא יוכל לבחון ולנתח את המקור של חז"ל באופן ישיר וללא תרגום ופירוש שמעבר למקור עצמו.
כידוע, בין מדרשי חז"ל ישנם סיפורים תמוהים ולא לגמרי ברורים, שנובעים ממדיניות הסתרה וכיסוי שנהגו חז"ל במדרשים. מגמת הפרשנות שבספר התרחקה ממשמעויות פשוטות ועממיות, והתרכזה במדרש כבמקור וכביטוי לתפיסת עולם מגובשת ביחס לשאלת הנצחיות של המין האנושי ושל עם ישראל. שיטה זו של הסתרה וכיסוי מחייבת חקירה שיטתית של כל מדרש. מאמץ לא מבוטל הושקע בפרשנות למדרשי חז"ל המופיעים בספר כדי להבין את הקשר שלהם לתפילות הנדונות.
ככלל, ספר זה מניח כי חז"ל ניסחו את התפילות שבסידור על סמך השקפת עולם דתית שמשתקפת בתפילות ובמדרשים. השקפת עולם זו כוללת וחובקת את חיי התרבות, הרוח וההכרה של המין האנושי. בשל חשיבותם של רעיונות אלה המופיעים בתפילה ובמדרשים עשוי הקורא למצוא עצמו, מפעם לפעם, בדיון אודות שאלות פילוסופיות כבדות משקל, שלא ניתן להתחמק מהן או לפשטן.

היבטים היסטוריים והתפתחותיים של התפילה

כאמור, ספר זה עוסק בעיון תפילה ומתרכז בתוכנן של תפילות שונות. אין זה מחקר אקדמי על ההיסטוריה של התפילות ואופן התגבשותן. לשיטתו של ספר זה אין חשיבות מתי תפילה החלה את חייה, ומה היו הנוסחים השונים שמהם נתגבשה. במקרים מעטים בלבד בספר מצוינים מועד חיבורה של תפילה או אופן ניסוחה, במידה שהם גורמים משמעותיים בהבנת התפילה או באופן השתלבותה במכלול הברכות והתפילות המרכיבות את שער התפילה.
רוב התפילות הנדונות ב'עבודה שבלב' נוסחו ונערכו על ידי חז"ל, וההבדלים בין נוסחי התפילה השונים אינם כה משמעותיים כפי שמקובל לחשוב במחקר האקדמי.

בחינת שאלות נצחיות וניתוחן בשפה ובכלים של העת החדשה

'עבודה שבלב' נכתב במגמה ברורה של התרחקות מבעיות השעה והתרחקות מן הדעות הפופולריות, המתחלפות חדשות לבקרים. כל עיון ביחסים רבי הפנים שבין אלוקים לאדם מחייב התמודדות, בעיקר עם השאלות הנצחיות והבלתי פתורות של האנושות ושל עם ישראל. השימוש החוזר בפרשנות חז"ל לתפילה שנכתבה לפני מאות שנים, מרחיקה את הדיון, באופן טבעי, מדעות ומבעיות חולפות אל שאלות נצחיות בנוגע לחיים האנושיים.
מאידך, 'עבודה שבלב' נכתב על-ידי בן המאה עשרים ואחת, ולשון הספר ועולם המושגים שבו הינם של בן העולם המודרני. השימוש בשפה ובכלים של העת החדשה לא נועד להשליך את רעיונות העת החדשה לתוך סידור התפילה, אלא להפך, להיצמד לתפיסות המקוריות המופיעות בסידור, ולהסביר אותן בכלים מודרניים. ניתוח התכנים היסודיים שבסידור בדרך שבה נוקט ספר זה מאפשר לקורא להבין את הטקסט המקורי, גם אם חסר לו רקע קודם בעולם המושגים של הסידור או של חז"ל.
ניתוח התפילות המובאות ב'עבודה שבלב' הוא רק הצעה לפרשנות. ישנם פירושים אחרים, ואלה שבכאן אינם בהכרח ראויים יותר מאחרים. אבל אם ספר זה יהווה בסיס לדיון ולמחלוקת בקרב המעיינים בו - זה יהיה שכר עמלי.

כללי עריכה

מספר כללי עריכה ננקטו לכל אורך הספר:
כל פרק עוסק בקטע תפילה אחד בלבד. תפילה יכולה להיות פסוק אחד, כגון "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד" (שלו מוקדשים שלושה פרקים), או ברכה, כגון 'אתה קדוש' של 'תפילת עמידה'.
לעיתים, מספר פרקים עוסקים בקטע תפילה אחד ובוחנים את סך כל מרכיביו.
לרוב, כל פרק מחולק לשלושה או לארבעה תת-פרקים.
נושא הפרק מופיע בכותרת, שהיא תמצית הנאמר בפרק כולו.
כל ציטוט ישיר או עקיף המופיע בספר מלווה בהערת שוליים המפנה את הקורא למקורו.
נוסח התפילות בספר וסידרן הוא נוסח ספרד, המכונה לעיתים נוסח ארץ ישראל, ואשר יש זיקה בינו לבין נוסח האר"י.
שם ד' מופיע בספר בכינוי בלבד, 'אלוקים' או ד', למעט בציטוטים מן המקרא ומן הסידור, בהם מופיע שם ד' באופן מפורש כפי שהוא מופיע במקור המצוטט.
בסוף הספר מופיעים שני מפתחות: מפתח נושאים ומפתח מקורות. כל נושא במפתחות מחולק לנושא ראשי או לנושא משני, חלוקה שמאפשרת לעקוב אחר ניתוחים שונים לנושא שלם על כל מרכיביו.

תכולת הספר

הספר הנוכחי עוסק בכל התפילות הפותחות את תפילת שחרית, מתפילת 'מודה אני' ועד ברכות הפתיחה והסיום של תפילת 'עמידה'. במסגרת זאת נכללו גם 'ברכות השחר', 'פסוקי דזמרה', 'קדישים', ו'קריאת שמע וברכותיה'. בעזרת אדון הכל, 'הנותן ליעף כוח', ייצאו עוד שני כרכים של 'עבודה שבלב' אשר יעסקו בתפילות החסרות. הכרך הראשון יכלול את כל חלק הבקשות של תפילת 'עמידה' ושאר התפילות המסיימות את תפילת שחרית. הכרך השני יעסוק בתפילות מנחה, ערבית, קריאת שמע על המיטה וכל ברכות הנהנין כולל ברכת המזון.

תודות

בראש ובראשונה אודה לבורא עולם, ששם חלקי מיושבי בית המדרש, וזיכני לעמול בתורתו ובתפילותיו בשוכבי ובקומי. מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהענקת לי מכוחך ומאורך לדרוש ולחקור בתורתך. מודה אני לפניך מלך חי וקיים שזיכיתני להצליח לסיים את 'עבודה שבלב' (חלק א') להגדיל תורה, ולהאיר עיניים ולב בצפונותיה של התפילה.
מודה אני גם לכל האנשים הטובים אשר נדב ליבם אותם להטות כתף ולסייע במלאכה הכתיבה והעריכה של 'עבודה שבלב'.
לאדם ברוך, שהאמין ב'עבודה שבלב' עוד בשלבים הראשונים והגולמיים של הספר, ותמך וייעץ לאורך כל הדרך.
למורן שוב, שערכה ותיקנה עם כל הלב, ולמרות כל הקשיים ולוחות הזמנים הקצרים מאוד.
ליצחק רקנטי, שהאמין גם הוא בתוכן ובאיכות של 'עבודה שבלב', ועמל רבות להביא את כתב היד לדפוס במועד.
ואחרונים אחרונים חביבים, בני קהילת מניין 'מכבים' בשהם, שזיכוני לדרוש באוזניהם מדי שבת בשבתו את כל הנאמר 'בעבודה שבלב'.

שלמה אנגל
תשס"ג
שׂהם



תוכן השערים       פתיחה       הזמנת ספר       עמוד ראשי